דף הבית > לדעת > לדעת יותר לפחד פחות

 

מבוא

לדעת יותר לפחד פחות
באדיבות האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה

 

גידול ממאיר, או בשמו העממי סרטן, מציין התרבות לא מבוקרת של תאים, שלהם תכונה על-אנושית, היכולת לחיות חיי נצח, בתנאי שיסופקו להם מוצרי מזון בסיסיים. תאים אלו גדלים לממדים הגורמים להרס הרקמה הנורמלית המקומית, וגם להרס רקמה מרוחקת, מאחר שהם מסוגלים לנוע לרקמות מרוחקות ולגדול שם. הרס רקמות חיוניות כדוגמת כבד או ריאה מוביל למות החולה.  עוד בתקופה המצרית הקדומה תואר, באמצעות פפירוס, המקרה הראשון של גידול ממאיר בעצם, ואת הדרך הכירורגית להסרתו. במומיות באותה תקופה, נמצאו גידולים ממאירים ברקמת העצם וגם ברקמות אחרות. GALEN, פילוסוף ורופא יווני בעת העתיקה, קבע את המונח סרטן, מאחר והבחין שהגידול הממאיר מתפשט בדומה לתנועתו של הסרטן. כיום ידוע שמחלת הסרטן פוגעת גם בבני אדם וגם בבעלי חיים. שכיחותה גבוהה יותר באוכלוסייה המבוגרת. מעל גיל 80 כל איש רביעי יחלה בסרטן הערמונית וכל אישה שמינית באוכלוסייה המערבית תחלה בסרטן השד. מחלת הסרטן היא שנייה למחלות הלב כגורמת לתמותה באוכלוסייה המערבית עם כל זאת ניתן היום לרפא כ- 50-60% מהחולים בה.


ביולוגיה של התא

התא בכל רקמה ורקמה בנוי משלוש יחידות מרכזיות- מעטפת התא, תוכן התא וגרעין התא. גודל התא הוא כ 10-30 מיקרון [אלפית המילימטר]. בסנטימטר מעוקב אחד יש תשעה מיליארד תאים. אוסף של תאים המתפקד בצורה זהה נקרא רקמה.


מבנה התא:

מעטפת התא מפרידה בין תוכן התא לנוזל החוץ-תאי. מעטפה זו אינה סוגרת באופן הרמטי את התא: היא מאפשרת כניסה של חומרים שונים כמו חמצן וסוכר אל התא, ומאפשרת יציאה של חומרים רעילים מן התא. יש חומרים הבאים במגע עם מעטפת התא, ובאמצעות קולטנים, הם משפיעים על הנעשה בו בלי לחדור לתוכו. הקולטנים נמצאים על פני מעטפת התא, וכשהם מופעלים, מתרחשת תגובת שרשרת בתוך התא. חומרי הפרוק של התא מופרשים דרך מעטפת התא אל הנוזל החוץ-תאי, המוצא את דרכו אל הדם, ומשם מופרש דרך הכליות החוצה. בתוכן התא יש מערכות תפעול שונות כמו המערכת ליצור אנרגיה ממוצרי המזון והחמצן (מיטוכונדריה) או המערכת ליצור חלבונים (ריבוזומים). מערכות נוספות הן ייחודיות לכל תא ברקמה, לדוגמה: תא עור מייצר את שכבת הקרטין שנמצאת על פני העור ומשמשת להגנה, ותא כבד המנטרל חומרים רעילים הנספגים מהמעי. גרעין התא מכיל בעיקר את המטען התורשתי-הכרומוזומים. באדם יש 23 זוגות של כרומוזומים המכילים את הצופן האחראי למבנה התא ופעילותו. הכרומוזום בנוי מפרודה (מולקולה) הנקראת בשם DNA (Deoxyribo-Nucleic)-Acid) . אבני היסוד של הפרודה הם ארבע חומצות גרעין הנקראות גואנין, אדנין, תימידין וציטוזין והן מסודרות בשני סלילים מפותלים. אוסף של אבני יסוד אלו, שיש לו משמעות בתפקוד התא, נקרא גן. יש כ30- אלף גנים במטען התורשתי של האדם. לכל תא בכל רקמה שהיא, יש את אותו מספר כרומוזומים ואת אותם גנים, אולם רק חלק מהם פעיל. קבוצה של תאים המפעילים את אותם גנים- מקנים לרקמה את ייחודה. השליטה של התא על הנעשה בו היא באמצעות DNA . ה- DNA מייצר את ה (RNA (Ribo-Nucleic –Acid  ה- RNA מכיל גם הוא 4 חומצות גרעין בדומה ל- DNA למעט אורציל הבא במקום תימידין, והוא מורכב מסליל אחד בלבד. קיימים מספר סוגים של RNA והם האחראים בסופו של דבר לייצור החלבונים. לדוגמא- תא הרוצה למנוע חדירת תרופה אל התא יכול לייצר חלבון, הממוקם במעטפת התא, אשר יזהה התרופה וימנע כניסתה אל התא. דרך אחרת היא לייצר חלבון שיגרום לפירוק מהיר של התרופה עוד לפני שהיא תתחיל לפעול על התא. תא המחליט שתפקידו הסתיים ועליו למות-ייצר חלבונים שיובילו להרס עצמי. מוות מתוכנן זה של התא נקרא אפופטוזיס והוא שונה ממוות לא מתוכנן של התא-הנגרם בעקבות גורם חיצוני.


חלוקת התא

התאים ברקמות השונות מתרבים (מתחלקים) באמצעות התחלקות התא לשתי תאי בת. קצב ההתרבות שונה מרקמה לרקמה. תאי רירית מערכת העיכול ותאי לשד העצם מתרבים בקצב מהיר, תאי הכבד מתרבים בקצב איטי ותאי רקמת מוח אצל מבוגר אינם מתרבים כלל. קצב הגדילה יכול להשתנות. הסרה חלקית של הכבד, למשל, תגרום להתרבות מהירה של תאי הכבד, ותאי מוח, בכל מצב, לא יתרבו כלל.


שלבי חלוקת התא הם:

שלב G-growth) G0): השלב שבו התא מבצע את פעילותו הייחודית והוא אינו מתחלק.

שלב G1: השלב שבו התא מייצר מרכיבים שונים הדרושים להתחלקותו וגם להמשך פעילותו הייחודית.

שלב  S - synthesis) S): השלב שבו התא משכפל את המטען התורשתי (הכרומוזומים).

שלב G2: השלב שבו התא מייצר חלבונים ושאר מרכיבים של התא הדרושים לפעילות עצמאית של כל תא בת.

שלב M- mitosis) M): התא מתחלק לשתי תאי בת

 

התא הממאיר

כיום מייחסים את הופעת המחלה הממארת להתרבות לא מבוקרת של התאים הנובעת משינויים במטען הגנטי. הגנים הקשורים להופעת סרטן, מחולקים לשתי קבוצות עיקריות, קבוצת הגנים הגורמים לסרטן ונקראים אונקוגנים, וקבוצת הגנים המונעים הופעת המחלה ונקראים גנים מעכבי הגידול. הגנים בשתי הקבוצות האלו מעורבים בתהליכים של גדילת התא, התמיינותו או הזדקנותו. קיימים סוגים שונים של שינויים בגנים. אפשר לדמות זאת לשפה כתובה- שינוי באות אחת משנה את מובן המילה. שינוי במיקום של מילה בתוך המשפט משנה את מובן המשפט. בשפת הגנים- יש 4 אותיות שהן חומצות הגרעין וכל מילה מורכבת משלוש אותיות. לדוגמא, אוראציל-ציטוזין-אוראציל ב- RNA מקדד לחומצה האמינית סרין ואוראציל-אוראציל-אוראציל לחומצה האמינית פניל אלאנין. חומצות אמיניות אלו וחומצות אחרות מרכיבות את החלבון. לכאורה, כמות הטעויות המרבית קטנה בהשוואה לשפה הכתובה, אולם מעשית, מידת הטעויות או הפגיעות האפשריות במטען הגנטי- הן רבות ומגוונות. לכן, התא מפעיל מערכות מיוחדות המאתרות את הפגיעות האלו ומתקנות אותם. כיום, באמצעות טכניקות חדישות לייצור DNA בתנאי מעבדה, ניתן לאתר את השינויים במטען הגנטי היכולים להוביל להופעת הסרטן. יכולת האיתור מגיעה עד כדי איתור שינוי גנטי בתא אחד (תא ממאיר) מתוך מיליון תאים נורמלים. בסרטן הדם מסוג לויקמיה מיאלואידית כרונית התגלה עוד בשנות השישים שינוי בכרומוזומים של התאים הממאירים. קטע מכרומוזום מספר 22 (גן בשם BCR) התאחה עם קטע מכרומוזום מספר 9 (גן בשם ABL) ולכרומוזום החדש שנוצר קוראים כרומוזום פילדלפייה. הגן ABL אחראי על יצירת חלבון הפועל בשלבי ההתרבות והגדילה של התא. כתוצאה מהשינוי הגנטי שחל בגן זה יש פעילות יתר של החלבון-קצב גדילה מהיר יותר של התא-הופעת סרטן. גן אחר, הנקרא RB1, אחראי לייצור חלבון, הפועל בזמן חלוקת התא- בשלב G1-S, ותפקידו לנטרל חלבונים אחרים היכולים לגרום לגידול. שינוי בגן גורם לדיכוי בהיווצרות חלבון זה- הופעת גידול ממאיר בשם רטינובלסטומה. הגן c-myc אחראי על התרבות התא ובתנאים מסוימים גם על מוות מתוכנן של התא. המוות המתוכנן מתבטא בהתכווצות הגרעין, הופעת שברים קטנים של הכרומוזומים ובליעת שברי התא על ידי תאים מיומנים (פגוציטים). פגיעה בגן זה, המונעת ממנו את יכולתו להורות על מוות מתוכנן, עלולה לגרום לגדילה לא מבוקרת של התא ולהופעת הסרטן.  עדיין לא ברור מה החשיבות הקלינית של איתור תאים ממאירים בודדים, באדם בריא או באדם שהחלים ממחלת הסרטן: האם תאים אלו יתרבו ויגרמו להופעת המחלה או מנגנוני ההגנה של התא ישמידו אותם לפני התרבותם. ברור, עם זאת, שהתקדמות בהבנת התא הממאיר תוביל בסופו של דבר לטיפול מוצלח בו.


 
 

 


דף הבית | אודותינו | תקנון האתר | מפת האתר | צור קשר | מרכז דוידוף לסרטן
© כל הזכויות שמורות - למרכז מידע למחלות הסרטן ע"ש מאיר ליזר, מרכז דוידוף.
התכנים באתר אינם מהווים חוות דעת רפואית או תחליף.

 

Powered by Artvision | Truppo Websites