דף הבית > להתמודד > התמודדות של חולה ומשפחתו עם מחלת הסרטן

 

התמודדות של חולה ומשפחתו עם מחלת הסרטן

ראשי פרקים:

מבוא
הצורך במידע לקבלת האבחנה
מקורות מידע
תהליך קבלת ההחלטות
תקשורת בין אישית
מי, מה ומתי לספר...
התמודדות בתוך המשפחה
המיניות
שיחות עם הילדים
התקשורת עם חברי הצוות הרפואי שלך
תגובות רגשיות וההסתגלות למחלה.
מטפל עיקרי (תומך)
בעיות בהתמודדות עם הסרטן ומסקנות

 

באדיבות:

-Karen Zatzariny, MSS, LSW
OncoLink -The Abramson Cancer Center of the University of Pennsylvania


הערות ועריכה מחודשת:
גב' אמירה מורג

טל גרנות - אחות בכירה ביחידה לגידולי שד, מרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין. 

 

 

 

 

 הערה: המאמר נכתב על ידי עובדת סוציאלית מארצות הברית, וייתכן שחלק מתוכנו אינו מתאים לקורא/קוראת הישראליים.

 

מבוא

 

טובי המטפלים כיום מתמקדים לא רק במחלת הגוף עצמה אלא גם בהיבטים הרגשיים, הפסיכולוגיים, הרוחניים, התרבותיים והחברתיים של מחלת הסרטן. כעובדת סוציאלית במחלקה האונקולוגית, הכרתי אנשים רבים שנפגעו ממחלת הסרטן, מאות חולים בכל שלבי המחלה השונים, בני משפחה, חברים, ומטפלים מקצועיים. במאמר זה, אחלוק אתכם את השקפתי האישית ואת המידע שנחשפתי אליו, המתייחס לאתגרים הרבים שנרפאי הסרטן עמדו בפניהם.

 

המאמר נועד לשמש מדריך שיעזור לכם לחקור ולהבין את חוויותיכם האישיות, מחשבותיכם ורגשותיכם, בתקווה שתפיקו תועלת מניסיונם של אחרים.

 

עם התקדמות הטיפולים בסרטן ואחוזי ההחלמה הגבוהים, המושג "לחיות עם הסרטן" נעשה שכיח יותר מהמושג "למות מסרטן". הסרטן הוא עדיין מחלה מסכנת חיים, אך היא כבר לא מהווה בהכרח גזר דין מוות. על כן אנו משתמשים היום במושג שורד בזמן אבחון המחלה, זאת, על מנת להדגיש שהישרדות היא המטרה. בכל מקרה, החיים כ'שורד סרטן' מעמידים בפני החולה ובני משפחתו אתגר ייחודי.

 

 

לראש העמוד

 

הצורך במידע לקבלת האבחנה

 

בעת אבחנת מחלת הסרטן יש שחיי החולים בה משתנים מקצה לקצה. רוב האנשים חשים זעזוע, כעס, פחד, וחוסר אמון – כל אלה הן תגובות נורמאליות לאירוע דחק מעין זה. ההסתגלות למחלה היא תהליך הדורש זמן, וזאת כדי לאפשר לאדם להטמיע את מצבו הבריאותי החדש ולתכנן תכנית פעולה.

 

אם אובחנת זה עתה כחולה סרטן, קרוב לוודאי שתרגיש צורך לקבל החלטות מיידיות. בתנאים מסוימים יורה לך הרופא לפעול מיד. אך בדרך כלל יהיה לך מספיק זמן כדי לחפש מידע, לחשוב על כך ביסודיות, לבחון את מלוא האפשרויות שעומדות לרשותך, ורק אחר כך לקבל החלטה מושכלת. תהליך זה יעזור לך להרגיש בטוח יותר בעצמך בבואך לקבל החלטה, תהיה אשר תהיה. המנע מלקבל החלטות חפוזות כי יתכן ולא תוכל לחזור אחורה.

 

כיום, יותר מאי פעם, קיימים מקורות מידע רבים אשר יכולים לעזור לך בתהליך קבלת החלטות חשובות. חלק מהמידע הקיים הוא עדכני, בעוד שחלקים אחרים פג תוקפם. ובכן, היכן תמצא את המידע הטוב, המעודכן והאמין ביותר?

 

הגיוני לפנות בשאלות לרופא המשפחה שלך ולאונקולוג אשר אליו הפנה אותך הרופא, מעבר לכך שיסביר לך מה משמעות האבחון והטיפולים העתידיים שלך, גם יפנה אותך למידע המהימן ביותר בנושא הסרטן.

חשוב לוודא שמידע זה יעסוק בטיפולים המעודכנים ביותר המתאימים לסוג הסרטן המיוחד שלך, מאחר וכל אבחון מחייב סוג טיפול שונה. כמו כן, דע שסוג הטיפול עשוי להיות שונה מאדם למשנהו, גם כשאבחון המחלה דומה. תרצה אולי לקבל מידע על טיפולים שנמצאים בהליך של מחקר או טיפולים ניסויים, מהם והיכן מקבלים אותם.

 

למידע בנושא "מחקרים קליניים " באתר לחץ כאן.

כמו כן, ביחידה למחקר קליני במכון האונקולוגי, מרכז דוידוף.טלפון: 03-9378077/8

 

ישנם אנשים הבוחרים להשתמש ברפואה משלימה, סוגי טיפול אלה כמו מסאג', יוגה ואומנות או טיפול בעזרת מוסיקה, יכולים לבוא בשילוב הטיפולים הרפואיים המסורתיים (קונבנציונאליים).

 

למידע בנושא "רפואה משלימה" באתר לחץ כאן.


תרצה ודאי לקבל מידע על זכויות סוציאליות, כלכליות ואחרות המגיעות לך.

תוכל למצוא תשובות בחוברת של האגודה למלחמה בסרטן , לקבלת החוברת ניתן להתקשר בטלפון חינם לטלמידע: 1-800-599-995 .

לראש העמוד

 

מקורות מידע

 

מידע רפואי ופסיכולוגי ניתן למצוא אצל הרופא האחות או העובדת הסוציאלית שלך. הם יפנו אותך לחוברות ועיתונים שיספקו לך מידע על המחלה שלך, ואפשרויות הטיפול בה.

 

ארגונים המציעים מידע אמין ועדכני בנושא הסרטן הם:

האגודה האמריקאית לסרטן The American Cancer Society

המוסד הלאומי לסרטן  NCI -National Cancer Institute

והאגודה למלחמה בסרטן בישראל אגודה למלחמה בסרטן

 

באתרים אלה יש קווי טלפון 'חמים' בהם מוצבים אנשי צוות מקצועיים ומיומנים, המסוגלים לענות על שאלותיך ולספק מידע כללי על מחלתך. הם יכולים גם לשלוח לך פרסומים המספקים מידע רפואי ופסיכולוגי מועיל.

 

לאחרונה, האינטרנט והרשתות העולמיות שפרצו, משמשים כלים לחקר נושאים הקשורים לסרטן ולאיסוף מידע. עם זאת, מרחב האינטרנט עלול לתת תחושה של עומס. מאחר וכל אחד יכול לשלוח מאמר או לטעון שהוא מומחה. עליך לגלות זהירות. כל מידע באינטרנט חייב להיבחן בקפידה כדי לוודא שהוא אמין, מדויק ועכשווי. ככלל, רצוי להישען על מאגרי מידע של ארגונים ידועים, היכן שתוכל להרגיש בטוח באמינות המחברים. בדוק את התאריכים כדי לוודא שהמידע עדכני. כמו כן, וודא שיש דרך להתקשר עם הצוות העיתונאי של אתר הרשת. היזהר מאנשים עם כוונות טובות שנותנים עצות בחדרי צ'אט באינטרנט, או בשיחות קבוצתיות, מאחר ואלה אינם נבדקים תמיד על ידי מבקר מוסמך. ארגונים, כמו מרכזי בריאות של האוניברסיטה, הם בדרך כלל מקורות מידע מהימנים.

למידע נוסף באתר "כללי זהירות בחיפוש מידע רפואי באינטרנט" לחץ כאן.

 

לעיתים קרובות המומחים הטובים ביותר לנושא ההתמודדות עם הסרטן הם נרפאי הסרטן בעצמם. אם אינך מכיר אנשים שטופלו במחלת הסרטן, תוכל לבקש מהרופא או האחות שלך להפגיש אותך עם מישהו שקיבל טיפול דומה. קבוצות תמיכה ותמיכת עמיתים (לעיתים דרך הטלפון) הן אפשרויות שתוכל להביא בפני העובד הסוציאלי שלך. שיחות עם נרפאי סרטן אחרים יוכלו לעזור, אך עליך לזכור תמיד שכל מקרה הוא ייחודי, ואבחוני המחלה, הטיפולים, תופעות הלוואי וסיכויי ההחלמה יהיו שונים בכל מקרה ומקרה. גם אם הנטייה היא לעשות הכללות בנוגע לסוג סרטן מסוים, נסה להימנע מכך.

 

לעיתים בני משפחה, חברים ואנשים אחרים עם כוונות טובות ינדבו עצותיהם. עליך להציב גבולות כדי לא להרגיש מוצף במידע. אם אתה מתחיל להרגיש בעומס, תוכל לבקש מאדם שאתה בוטח בו לעבור על המידע שצברת. אדם זה יוכל לארגן את המידע ולהניחו בצד עד שתהיה מוכן לעיין בו.

לראש העמוד

 

תהליך קבלת ההחלטות

 

ברגע שאספת את המידע המתייחס לאבחון המחלה, הטיפול בה והבעיות הפסיכולוגיות הנלוות אליה, תרגיש בטוח מספיק כדי לקבל החלטות מושכלות. מעניין לראות איך אנשים שונים מגיעים למסקנות דומות. אופן קבלת ההחלטות שלנו מבוסס בדרך כלל על ניסיון החיים שלנו, כולל הרקע התרבותי והדתי שלנו. ישנם אנשים שהם החלטיים ואינם מטילים ספק בהחלטותיהם. אחרים מתלבטים ומתקשים להגיע להחלטה. ישנם אנשים קפדנים שחייבים לבדוק כל היבט לפני שהם מקבלים החלטה, בעוד אחרים מעדיפים לפעול מיד, באופן שייראה בעיני אחרים כפזיזות ושליפה מהמותן.

 

אולי לא נתת את הדעת מספיק על אופן קבלת ההחלטות שלך. מכל מקום, אם אובחנת כחולה סרטן, קרוב לוודאי תידרש לקבל החלטות חשובות במהלך הטיפול במחלתך. המודעות לדרך קבלת ההחלטות שלך תעניק לך תחושת בטחון, כשאתה עומד בפני קבלת החלטה. לעיתים, יכולת קבלת ההחלטות שלך עלולה להיפגע כתוצאה ממתח נפשי בשל גורמים שאינם בשליטתך. תוכל לדבר על כך עם חברי הצוות הרפואי שלך, כולל העובד הסוציאלי, לגבי חששות שיש להם השפעה על יכולתך לקבל החלטות. ישנם מקרים בהם חולים מעדיפים שיקיריהם או הצוות הרפואי יקבל את ההחלטות עבורם. השתדל לנסות לקבל החלטות בנוגע לבריאותך, באותו אופן שבו אתה נוהג לקבל החלטות בשאר תחומי החיים. כך תפנים בהדרגה את האמון בעצמך לאורך תקופת המחלה.

לראש העמוד

 

תקשורת בין אישית

 

כמו בכל חוויה משמעותית, התקשורת היא מרכיב חיוני למתמודדים עם סרטן. עם קבלת אבחון המחלה, בודאי תדבר עם בני משפחה, חברים, עמיתים לעבודה, מטפלים רפואיים וגורמים אחרים במערכת על מצבך, הצרכים שלך ואפילו על תלונות שיש לך.

 

תקשורת יעילה תאפשר לך לבטא את רגשותיך ומחשבותיך בצורה ברורה, ולהבין כיצד האנשים בהם אתה מוקף חושבים ומרגישים. היא יכולה לסייע לך להשיג את מה שאתה צריך (בנושא לקיחת השליטה על הטיפול בך במערכת הרפואית, ניגע בהמשך בהרחבה). ישנן דרכים ושיטות לפיתוח המודעות ולשיפור יכולת התקשורת שלנו. בין אם אתה החולה, בן משפחה מודאג, חבר, או מטפל, תוכל לתרגל מספר מיומנויות בתקשורת בין אישית.

 

תקשורת יעילה פירושה גם "הקשבה פעילה". כלומר מתן תשומת לב למה שנאמר באותו רגע. מאזין פעיל איננו טרוד בשאלה מה הוא יאמר אחר כך, אלא מקשיב לדובר ובודק שוב ושוב שהבין נכון את הנאמר לו. הוא צריך גם לנסות ולראות שיש התאמה בין מה שנאמר להבעות הפנים ושפת הגוף של הדובר.

לראש העמוד

 

מי מה ומתי לספר...

 

עם אבחון המחלה אתה מתלבט אם בכלל לספר למישהו שיש לך סרטן. יתכן שתתקשה להחליט מה לספר, למי ומתי הזמן הנכון לספר. אך זוהי החלטה שרק אתה יכול לקבל.

לדעתי, ולדעת כל מי שמעורב בתמיכה בחולה שהכרתי מעודי, זוהי חוויה שאין לעבור אותה לבד. יש יותר מדי תמיכה זמינה מכדי שתבודד את עצמך. שמורה לך תמיד הזכות לפרטיות, אך זכור שתמיד יהיו אנשים שירצו להושיט עזרה.

 

כשאתה עומד בפני השאלה האם לספר לאנשים על מחלתך, עליך לשקול מספר גורמים חשובים. יתכן שיחולו שינויים בהופעה החיצונית שלך, תאבד את הריכוז, תרגיש עייף מהרגיל, ויחולו שינויים במצב הרוח שלך. האנשים הקרובים אליך שמכירים אותך היטב, יבחינו בוודאי בשינויים ויתחילו לחשוד שמשהו לא בסדר. האנשים סביבך יגיבו בצורות שונות לידיעה על מחלתך. בדרך כלל אנשים הם גמישים, הם מסוגלים להפנים מידע קשה ולגלות כוחות ויכולת להתמודד איתו. ברוב המקרים, שיתוף אנשים אחרים בסוד המחלה יביא לתמיכה ועידוד מצדם. מדי פעם יקרה שבן משפחה או חבר יגלה רתיעה ואולי אף יימנע מכל מגע איתך. יתכן ויהיה זקוק לתקופת הסתגלות, או שהוא פשוט חסר את היכולת להתמודד עם המציאות. ישנם מקרים בהם תרגיש צורך לעזור לו, בכך שתתקרב אליו ותשתף אותו בחוויותיך בגילוי לב, כדי להפיג את חששותיו. כאשר תחליט לדבר על המחלה עם אחרים, אתה נותן לעצמך הזדמנות לחלוק את רגשותיך עם אחרים ולהעניק תחושה של עידוד לכל המעורבים בענין. למעשה המחלה שלך יכולה להוות הזדמנות ללמוד על עצמך והכוחות הפנימיים שלך. תקופה זו יכולה להיות מהתקופות המפצות ביותר בחייך.

לראש העמוד

 

התמודדות בתוך המשפחה

 

מחלת הסרטן משפיעה לא רק על החולה כי אם על משפחתו כולה. כל אחד מבני המשפחה יתמודד עם הידיעה על המחלה ועם הרגשות הנלווים אליה בדרכו. התנהגות טבעית וגלוית לב תקל על בני המשפחה בהתמודדותהם. חשוב לזכור כי בכל משפחה נבנים דרכי תקשורת והתנהגויות עוד לפני המחלה. רצוי לבחון שוב את נושא המיומנות בתקשורת הבין אישית. בני משפחה צריכים לנסות לתת אחד לשני תחושת בטחון ותמיכה עד כמה שניתן. ישנן משפחות שפונות גם לעזרת איש דת או יועץ משפחתי.

 

מרבית חולי הסרטן חווים שינויים פיזיים משמעותיים, אם כי בדרך כלל זמניים. הם יסבלו לעיתים מתופעות לוואי כתוצאה מהטיפולים. תשישות וירידה תקופתית באנרגיות הן תופעות שכיחות. טיפולים עלולים לשנות את מרקם העור, ולגרום ליובש בפה ולקרום רירי. נשירת שיער או התקרחות הן עדיין תופעות בעייתיות לאלה שמקבלים כימותרפיה. חלק מהחולים יאבדו את התיאבון בעוד תאבונם של אחרים לא ייפגע.

 

מאחר והתפקידים בבית משתנים, החולה שאינו מסוגל לעבוד ירגיש שאינו תורם דבר לכלכלת הבית, וזה עלול לגרום לתחושה של אכזבה וצער עמוק. החכמה היא למצוא את האיזון בין תחושת הצער והאובדן לבין התקווה לעתיד. לקבל את תחושת האובדן אך גם להכיר בכך שהמצב יכול להיות זמני ואפילו מועיל. שיחות גלויות עם בני המשפחה והחברים או עם יועץ, יוכלו להקל על חלק מתחושות קשות אלה.

לראש העמוד

 

המיניות

 

המיניות - אף היא עלולה להיפגע מהסרטן ומהטיפול בו. זה עלול לקרות כתוצאה משינויים פיזיים כגון תשישות, או שינויים ברמת ההורמונים (שעלולים להביא לירידה בחשק המיני) או ליובש בנרתיק (שעלול לגרום כאב בעת המגע המיני). המיניות עלולה להיפגע גם בשל גורמים פסיכולוגיים או מתחים נפשיים כמו פחד וחרדה. יתכן שפחדים אלה יהיו קשורים להתעסקות הבלתי פוסקת של החולה במחלה, או אפילו לתפישה מוטעית של בן/בת הזוג שהמחלה מידבקת. הטיפול עלול לגרום לך להרגיש פחות מושך, ולהרגשת אי נוחות במצבים מיניים. דימוי עצמי מיני נמוך עלול להוביל להרגשת נחיתות ובדידות, ולגרום לחולה לסגת ולהתכנס בתוך עצמו.

 

גם אם זה לא נוח לדבר על בעיות אינטימיות, חשוב להתייחס לבעיות שמתעוררות בנוגע למיניות שלך. התקשורת בנושא זה בינך ובין השותף/ה לחיים והצוות הרפואי שלך היא חיונית וחשובה. ישנם טיפולים לבעיות מיניות, ללא קשר לגורמיהן. חשוב לעודד ולשמור אינטימיות וקירבה בין בני הזוג במהלך תקופת החיים עם הסרטן.

 

קיימים מקורות תמיכה וייעוץ בדרכים שונות. תוכל לבקש ייעוץ אישי או אולי זוגי או כלל משפחתי. יתכן שתפיק את מירב התועלת מהשתתפות בקבוצת תמיכה. העובד הסוציאלי שלך יוכל לצייד אותך במידע על צורות טיפול אלה. למעשה הצוות המטפל בך יוכל להגיש סיוע אישי, משפחתי או קבוצתי על פי הצרכים שיתעוררו.

 

לייעוץ בנושא התפקוד המיני לגברים ניתן לפנות למרפאת התפקוד המיני  בבית חולים בלינסון.

 

לייעוץ בנושא דימוי גוף ומיניות לחולים בני כל הגילאים ניתן לפנות לצוות היחידה הפסיכו- סוציאלית במרכז דוידוף או לאגודה למלחמה בסרטן לאחות ויועצת המיניות בטל. 03-5721618

לראש העמוד

 

שיחות עם הילדים

 

רוב האנשים שדיברתי איתם על נושא זה הסכימו שרצוי לדבר עם ילדים להורה חולה סרטן על המחלה. כהורה אולי תרגיש צורך לגונן על הילד מפני מידע כל כך קשה, אך ילדים הם חדי אבחנה בצורה בלתי רגילה ובדרך כלל הם ירגישו שהעניינים אינם כרגיל. הם מסוגלים לחוש את המתח והדאגה, את העצב והחרדות שהמבוגרים במשפחה מקרינים. עלול גם לקרות שמישהו מחוץ למשפחה ידבר עם הילד בטעות, עוד לפני שהייתה לך ההזדמנות לעשות זאת בעצמך, דבר שעלול להוביל לפגיעה ברגשות של כל הנוגעים בדבר, ולחוסר אמון שעלול רק לסבך את המצב עוד יותר.

 

לעיתים קרובות, הפחד מפני הלא נודע יכול להיות מסוכן כמו הפחד של הילד לאבד את ההורה. מה שהילד מדמיין עלול להיות גרוע יותר מן האמת במציאות. מסיבה זו רצוי לשתף את הילדים בדבר המחלה בהתאם לגילם. הורים יודעים הכי טוב עד כמה ילדיהם בוגרים, וכמה מידע יהיו מסוגלים לעכל. עם זאת ישנם היבטים שצריך לקחת בחשבון.

 

לילדים קטנים יש נטייה להאמין שכל העולם סובב סביבם, ושהם יכולים לשלוט בכל מה שמתרחש בו. חשוב מאוד שיבינו שאינם אשמים במחלה של ההורה. הורים צריכים לתקן את האמונה של הילד בקסמים, על ידי מתן תחושת בטחון בלתי פוסקת. עליהם להסביר את הדברים לילד בפשטות רבה, ולהבטיח לו שהוא לא יהיה לבד, ולא יצטרך לוותר על שום פעילות משותפת ככל שהדבר יתאפשר.

 

לילדים גדולים יותר ולמתבגרים יש בעיות המיוחדות להם. הם כבר עברו חוויות מלחיצות אופייניות לבני דורם, עוד לפני פרוץ המחלה במשפחה. קשיים שנבעו מהצורך לציית או להסתגל למצבים מסוימים, או אפילו להצטיין בלימודים או בפעילות ספורטיבית, הם לכשעצמם מצבים מלחיצים דיים, מבלי להוסיף עליהם את האיום של הורה חולה סרטן. גם בהתמודדות מוצלחת, ילד בוגר עלול להרגיש אשם בכך שהוא רוצה לשמור על סדר היום החברתי שלו, הוא גם עלול לכעוס בשל האחריות הנוספת שמוטלת עליו בבית. דו-שיח פתוח וגלוי בבית, יוכל לתת לילדים המתבגרים הרגשה שמכבדים ומעודדים אותם. מדי פעם, תהיה מופתע לגלות עד כמה גדולה התמיכה שתוכל לקבל מילד בוגר, כשאתה משתף אותו בפחדים ובחששות שלך. עם ילד בוגר תוכל לדבר על המחלה והטיפול בה ביתר פירוט מאשר עם ילד צעיר.

 

עליך לזכור שהילדים בכל הגילאים גמישים בצורה בלתי רגילה, ויכולים להמשיך בלימודיהם גם בתנאים הקשים ביותר. ההורים צריכים רק להעניק להם את תחושת הביטחון והתמיכה שהם זקוקים לה ככל שניתן. עומדים לרשותך מקורות תמיכה מצוינים שיעזרו לך להתמודד עם מטלות אלה, כמו הרופא, האחות, והעובד הסוציאלי. אלה יעזרו לך למצוא ספרים רבים, מאמרים וקלטות וידיאו בנושא זה.

 

יתכן שתבחין שהילד נעשה קשור יותר לבית או מכונס בעצמו יותר מהרגיל, יתכן שתבחין בהרעה בהתנהגותו וברמת הלימודים. הוא עלול לגלות פחות עניין בפעילויות שבדרך כלל הפיק מהן הנאה. שים לב אם שינויים אלה מתרחשים. תוכל לגייס את עזרת המורה לעקוב אחר התנהגות הילד (למעשה עדיף ליידע את צוות המורים בבית הספר לגבי המחלה, מאחר והמורה מתבונן בילד באותה המידה כמו ההורה). התנהגות זו מעידה אולי על סימני הסתגלות זמניים למחלה שלך. במידה ותופעות אלה יימשכו, רופא הילדים, היועץ החינוכי, והעובד הסוציאלי יוכלו לסייע לך ולבני המשפחה לטפל בנושא.

לסיוע ניתן לפנות ליחידה הפסיכו-סוציאלית במרכז דוידוף.

 

חוברת "מה אספר לילדי על מחלת הסרטן שלי" של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא.

להזמנת החוברת ניתן לפנות טלמידע של האגודה בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995


ספר לילדים על הורה חולה בבית, "יש סרטן בבית" גרשנזון / פרופ .בן – יהודה (וספרים נוספים בנושא) נמצאים במרכז מידע ע"ש מאיר ליזר – מרכז דוידוף .


לראש העמוד

 

התקשורת עם חברי הצוות הרפואי שלך

 

החל מהפגישות הראשונות במרכז הרפואי שמטפל בך, תבוא במגע עם מומחים שונים. הרופא, האחות והעובדת הסוציאלית שלך יהיו המומחים הטובים ביותר לטיפול במחלת הסרטן, ובסוג הסרטן המיוחד שיש לך בפרט. אם אתה מטופל במוסד המהווה מרכז אקדמי, תפגוש ודאי מספר רופאים בשלבים שונים של התמחותם. מומחה לתזונה יעזור בהתאמת הדיאטה שלך, רוקח יעקוב אחרי התרופות והכימותרפיה שתקבל. כמו כן ייתכן ותפגוש טכנאים ואנשי תמיכה אחרים במרכז הרפואי שלך

 

אם אתה מתקשה לזכור את השאלות, לקראת מועדי הביקורים עם הרופא, רצוי שתרשום אותן לעצמך. מרבית האחיות והרופאים מבינים שחולים ובני משפחותיהם עלולים להרגיש שלא בנוח במהלך הפגישות ולשכוח שאלות שהתכוונו לשאול. למעשה, רשימת השאלות תהפוך את הפגישה למשמעותית ומועילה יותר, גם הצוות וגם אתה תדעו שלפגישה יש התחלה, אמצע וסוף, וכך ניתן יהיה לחסוך שיחות טלפון לרופא ולאחות שלך מאוחר יותר. השתדל להרגיש חופשי לשאול כל שאלה שעולה בדעתך. כשמדובר בבריאות שלך אין שאלות טיפשיות. תרגיש נוח לבקש מכל מטפל רפואי לחזור על מידע שלא הבנת. זכותך לקבל מידע ברור והסברים לכל שאלה שלך. זכותך גם לקבל חוות דעת שנייה בכל שלב של הטיפול שלך. זהו צעד מקובל, ואינך צריך לחשוש שהרופא ייקח זאת אישית.

 

חשוב לנהל גם שיחות בנוגע לחששות פיזיים, רגשיים ופסיכולוגיים שיש לך. הצוות הרפואי שלך זקוק למידע זה כדי לטפל בך בצורה הטובה ביותר שאפשר. תקשורת גלויה עוזרת לבנות מערכת יחסים טובה בינך ובין חברי הצוות הרפואי, לטפח אמון הדדי ותחושת בטחון.

 

אם אתה חש שמפגש של הצוות המטפל בך עם משפחתך יסייע בידך לקדם תקשורת בינך ובני משפחתך, תוכל לבקש עזרה מהאחות או העובד הסוציאלי על ידי ארגון פגישה המכונה "פגישה משפחתית". מטרת הפגישה היא להקדיש מספיק זמן לחולה ובני משפחתו, לשבת עם חברי הצוות הרפואי וללבן כל בעיה בצורה יסודית ומעמיקה. פגישה כזו בדרך כלל מביאה להבנה טובה יותר של המחשבות, הרגשות והצרכים של כל הנוגעים בדבר.

לראש העמוד

 

תגובות רגשיות וההסתגלות למחלה

 

ישנם זמנים בהם תגלה מצוקה נפשית קשה במיוחד. למשל הרגע שבו אתה מתבשר על המחלה. ישנם חולים המדווחים שכאשר התחילו או אפילו כשסיימו את הטיפול, הם נכנסו לחרדה או לדיכאון. חלקם יזדקקו לתרופות כמו סטרואידים, שמביאות לשינוי במצב הרוח. גם חולים שהחלימו לחלוטין מהסרטן, מדווחים על מצוקה נפשית או עצבות.

 

ההתמודדות עם מחלת הסרטן היא חוויה מורכבת מאוד. החששות מפני מוגבלויות או מוות, הן תגובות טבעיות למחלה מסכנת חיים. זה בהחלט נורמאלי להרגיש חוסר בטחון לגבי העתיד, וצער כבד כלפי המחלה ומשמעויותיה. ישנם אנשים שחשים אובדן רק בהקשר של מוות, אך האמת היא שתחושות אובדן וצער הן חוויות כלל אנושיות שכל אחד מאתנו מתמודד איתן מתישהו במהלך חייו. הרבה שינויים ותחושות אובדן קשורים להתמודדות עם מחלת הסרטן. יש המתמודדים עם אובדן איבר בגוף עקב ניתוח. אחרים חשים צער על אובדן שיער כתוצאה מכימותרפיה, ועל אובדן כוחותיהם הפיזיים והנפשיים עקב התשישות מהטיפולים. החולים חשים צער גם על אובדן היכולת שלהם לעשות תכניות לטווח ארוך, מאחר ואין הם יודעים לבטח אם ישרדו את המחלה, או ירגישו מספיק טוב כדי לממש את התכניות.

 

למרבה המזל ניתן לקבל תמיכה בכל מיני צורות. הצעד הראשון להתגבר על חלק מהמצוקות, הוא להיות קשוב לתגובות הרגשיות שלך ביחס למחלה. חשוב להכיר ברגשות הכעס, התסכול, העצבות והחרדה. גם אם חולי סרטן רבים חווים רגשות אלה, אין זה אומר שעליך להשלים עמם בשקט.

לרווחתך הנפשית יש השפעה מכרעת על איכות החיים שלך. אם אתה כל הזמן מרגיש עצבות או חרדה, או אם אתה מוטרד על ידי מחשבות שליליות, עליך לדווח על כך לרופא, לאחות או לעובד הסוציאלי, כדי שיציעו לך תכנית טיפול שתביא להפחתת המצוקה שאתה נתון בה. קיים מידע רב המתייחס לקשר שבין הגוף והנפש, וההשפעה שיש לגישה של אדם על רווחתו הגופנית. שמעתם בודאי על חשיבות "הגישה החיובית". אמנם חשיבה חיובית עשויה לשפר את רווחתך הנפשית ואת איכות חייך, אך יהיה זה בלתי הגיוני לצפות שתוכל לאמץ גישה חיובית כל הזמן. אתה והאנשים סביבך צריכים להבין את הצורך להרשות לעצמך לחוש עצב וצער. אלה הם רגשות טבעיים שרצוי לפעמים לחוות, כדי להיות מסוגלים להתמודד עם המצב ולהסתגל אליו. אם תתעלם מרגשות אלה, הם עלולים להתעצם ולגרום לדיכאון או לתחושת אימה, רק מפני שלא היית מוכן להכיר בהם. בעיה נוספת עם התפישה שחולה סרטן צריך לשמור על גישה חיובית כל הזמן, היא שאם בראשו של החולה עוברת מעת לעת איזו מחשבה שלילית, היא עלולה לגרום לתחושת אשם ולחרדה. למשל, אם חלה נסיגה במצבו של החולה או שהסרטן שלו חזר, הוא עלול להאמין שזה קרה באשמתו: "הייתי בדיכאון בשבוע שעבר ובגלל זה הסרטן חזר". אין בזה שום הגיון. אל לך להחמיר כל כך עם עצמך. הנפש איננה שולטת בכל ההיבטים הפיזיים של הבריאות שלנו, וזה אך טבעי להיות עצוב לפעמים. צורות רבות של אובדן קשורות למחלת הסרטן, וחשוב מאוד להרגיש את הצער הנלווה לתחושת האובדן. לשמחתנו ההתקדמות שהושגה בטיפולים במחלת הסרטן, והנתונים המצביעים על כך שמספר הניצולים מהמחלה עולה בהתמדה, מעודדים את החולה לשמור על השקפה חיובית, ועל איכות חיים טובה.

בדרך כלל אנשים שאובחנו כחולי סרטן מסוגלים להגיע לאיזון בין התקווה והעצב. הם מצליחים להסתגל למחלה והטיפול בה, ולחוויות הנלוות אליה.

 

 

הדרך להיאבק במחשבות השליליות הקשורות לשינויים שמתרחשים בחייך, היא להישאר פעיל. לא כל כך חשוב באיזו פעילות תהיה מעורב, זה יביא לאותן תוצאות ממש, רק עם פחות לחץ נפשי. תחושת סדר תיתן לך הרגשה שאתה בשליטה. נסה לשנות סדר עדיפויות מתי שרק אפשר. אם כוחותיך מוגבלים, עשה מה שאתה באמת רוצה לעשות. אם המטלות היומיומיות מטילות עליך עומס רב, תוכל לגייס אחרים לעזרתך. ישנן סוכנויות המספקות כוח אדם להשכיר לעזרה בבית, כשיש צורך בכך. קורה לעיתים שחברים, עמיתים לעבודה או אנשי דת בקהילה רוצים להושיט עזרה, אך אינם יודעים כיצד לעשות זאת. תוכל לבקש למשל עזרה בטיפול בילדים, בעבודות הבית או באחזקת הרכב שלך. תן להם משימה מוגדרת, דרך לעזור לך, שתיתן להם ולך הרגשה טובה.

 

על ידי ניצול נכון של המשאבים העומדים לרשותך, היכולות שלך, התמיכה שאתה מקבל, ואם תאפשר לאחרים להושיט עזרה, תוכל להביא לשיפור באיכות חייך. לעשות מה שטוב בשבילך יעניק לך הרגשה של עוצמה ושליטה במצב. סוג זה של שליטה יגביר את ההערכה העצמית שלך ואת איכות חייך. בכך שתעמוד על זכויותיך וצרכיך, תקטין תחושה של חוסר ישע, ותגביר את הביטחון העצמי שאתה זקוק לו כדי לעמוד באתגרים העומדים לפניך. אם זה על ידי תקשורת נכונה, או הצבת מטרות לעצמך וריכוז המשאבים שעומדים לרשותך, אתה פועל למען עצמך.

 

ספרים בנושא גוף-נפש וסיפורים אישיים לתמיכה ועזרה בהתמודדות הרגשית, ניתן למצא במרכז המידע ע"ש מאיר ליזר, מרכז דוידוף.

לראש העמוד

 

מטפל עיקרי (תומך)

 

בשנים האחרונות, נצבר בנושא חשוב זה, מידע רב. יותר ויותר חולים מטופלים במסגרת אמבולטורית (אשפוז יום ). חולים משתחררים מבתי חולים לביתם מוקדם מבעבר, עם צרכים טיפוליים ורפואיים רבים מאי פעם. בני משפחה עם הכשרה רפואית מסוגלים לתת טיפול בבית. פירושו של דבר שהאדם המטפל מוצא את עצמו לעיתים מותש פיזית ונפשית מהמטלות המצופות ממנו.

 

על כן חשוב שהצוות הרפואי יעשה מדי תקופה הערכה מחדש של רווחת המטפל. חשוב באותה מידה שהמטפל העיקרי יציב גבולות וידווח לצוות הרפואי על עומס יתר אם יש. בריאותו הפיזית והנפשית של המטפל מקרינה גם על החולה. זכור שישנן סוכנויות כוח אדם שיכולות לספק עזרה במקרה שהעזרה בבית אינה מספקת. האחות או העובד הסוציאלי יוכלו להפעיל את הגורמים המתאימים, כדי להבטיח את רווחתו ובטחונו הרפואי גם של החולה וגם של המטפל.

עצות להתמודדות עם המחלה בבית ניתן למצא באגודה למלחמה בסרטן: הטיפול בחולה במחלה ממושכת בבית.

כמו כן, ניתן לפנות לייעוץ בנושא בשרות תומך במרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין.

לראש העמוד

 

בעיות בהתמודדות עם הסרטן ומסקנות

 

ההתמודדות עם הסרטן היא חוויה מתמשכת. זהו תהליך שמתחיל באבחון המחלה וממשיך בטיפולים בה ומעבר לכך. החולה בתהליך ההישרדות מסרטן הוא אדם פעיל החותר להצלחה, לוחם ומנצח. אתה לעולם לא תהיה אותו אדם אחרי המחלה. גם אחרי שהטיפול נגמר בהצלחה אתה תזכור. תהיה מוטרד מחזרת המחלה בשלב כלשהו בחייך. יתכן שתגרור איתך שאריות של מבוכה, כעס, חרדה או עצבות, ויהיו זמנים שתחוש התרוממות רוח, במיוחד כשתכיר בהישגים שהשגת בתקופת המחלה.לבסס מחדש את התקווה לעתיד הוא תהליך שלוקח זמן. רגשות מורכבים כמו תחושת אשמה הם אולי לא הגיוניים אך הם אמיתיים. בדרך כלל הזמן עושה את שלו. אמנם לא תוכל לשכוח את החוויה לעולם, אך יתכן שלא תרצה לשכוח אותה. למעשה ההתמודדות עם המחלה יכולה להפוך תהליך קשה למתגמל ומפצה. נרפאי סרטן אמרו לי שחווית החיים עם הסרטן עזרה להם להשיג נקודת מבט שונה, ומשמעות חדשה לקיומם.

 

 

עובדות סוציאליות מחוזיות - האגודה למלחמה בסרטן

 

לעובדות הסוציאליות המחוזיות של האגודה למלחמה בסרטן, לחץ כאן.

 

 

לראש העמוד

 


 
 

 


דף הבית | אודותינו | תקנון האתר | מפת האתר | צור קשר | מרכז דוידוף לסרטן
© כל הזכויות שמורות - למרכז מידע למחלות הסרטן ע"ש מאיר ליזר, מרכז דוידוף.
התכנים באתר אינם מהווים חוות דעת רפואית או תחליף.

 

Powered by Artvision | Truppo Websites