דף הבית > מחלות הסרטן > שלפוחית השתן

 

כיצד מתגלה סרטן שלפוחית השתן?

הערות מומחה:
פרופ' ג'ק בניאל, מנהל האגף האורולוגי, ביה"ח בילינסון, מרכז רפואי רבין
המידע מעודכן ל- 2017

סרטן שלפוחית השתן נותן את אותותיו הקליניים בד"כ בשלב מוקדם, מה שמשפר את סיכויי ההצלחה של הטיפול.

ישנה שורת בדיקות שנועדו לאתר נוכחות סרטן בשלפוחית השתן.
על אף שאין כיום התוויה לסקר אוכלוסייה בריאה, אפשר שתתבקש לעבור סקירות אלו אם אתה נמצא בקבוצת סיכון גבוהה מאוד. גורמי סיכון אפשריים, כוללים היסטוריה של מחלת סרטן בשלפוחית, ולעיתים מגע עם כימיקלים מסוימים. אם את/אתה בסיכון גבוה לסרטן שלפוחית השתן, עשוי הרופא שלך להמליץ על בדיקות אחדות כגון בדיקת שתן לנוכחות תאי דם, בדיקה ציטולוגית של השתן או ציסטוסקופיה.
בדיקות אלה יוסברו להלן.

 


סימנים ותסמינים של סרטן שלפוחית השתן

דם בשתן: ברוב המקרים, דם בשתן הינו הסימן הראשון של סרטן שלפוחית השתן. לפעמים מדובר בכמות דם שיש בה כדי לשנות את צבעו של השתן : בתלות בכמות הדמם או שהשתן יהיה בצבע אדום חיוור, או לעתים נדירות יותר, אדום כהה. במקרים אחרים, צבעו של השתן יהיה כרגיל, אבל כמויות מיקרוסקופיות של דם יתגלו כחלק מבדיקות סקר כלליות של השתן.

ואולם הימצאות דם בשתן אין פירושה שחלית בסרטן השלפוחית. לעתים קרובות נגרם הדבר מסיבות אחרות כגון דימום ערמונית מוגדלת (בגברים), דלקות, אבנים בכליות או בשלפוחית או גורמים אחרים.

שינויים בהרגלי מתן שתן: הצורך להטיל שתן לעיתים תכופות יותר, או דחף להשתין מבלי יכולת להתאפק, עשויים להיות סימן לסרטן השלפוחית. גם בעיות אלו מקורן, לעיתים קרובות יותר, בסיבות אחרות שאינן סרטן.

 

 

בדיקות לגילוי סרטן שלפוחית השתן

אם יש סיבה כלשהי לחשוד שאולי לקית בסרטן השלפוחית, ישתמש הרופא באחת או יותר מן השיטות האבחנתיות שלהלן.

היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית: הרופא המטפל ישאל אותך אודות ההיסטוריה הרפואית שלך, במטרה לבדוק את גורמי הסיכון ואת התסמינים. הרופא עשוי לבדוק את החלחולת (רקטום) ואת הנרתיק (אצל נשים) כדי לקבוע מה גודל הגידול ועד כמה התפשט.

ציסטוסקופיה: ציסטוסקופ הינו צינורית גמישה ודקה בעלת סיב אופטי עם אור בקצה. הרופא מחדיר את הצינור אל תוך שלפוחית השתן דרך השופכה. לפני הבדיקה מאלחשים את המקום, או שמרדימים את הנבדק. בעזרת הציסטוסקופ מסוגל הרופא לראות את פנים השלפוחית. אם יש דבר מה שאינו נראה תקין, יופנה החולה לבדיקה תחת הרדמה בחדר הניתוח בה תינטל פיסת רקמה ותועבר לבחינה תחת מיקרוסקופ.

ציטולוגיה של השתן: בבדיקה זו, שתן מהשלפוחית נשלח למעבדה כדי לבדוק נוכחות של תאי סרטן אשר "נשטפו" (או תאים טרום- סרטניים). בדיקה זו נערכת על פי רוב בו- זמנית עם בדיקת הציסטוסקופיה. היא מאפשרת למצוא גידולים סרטניים מסוימים, אך איננה מושלמת. אם לא נמצאו תאי סרטן בבדיקה זו אין פירושו של דבר בהכרח שאין לך סרטן.

תרבית שתן: דגימה מהשתן שלך נשלחת למעבדה כדי לבדוק אם לקית אולי בזיהום. זיהום עלול לעיתים לגרום לתסמינים הדומים לסרטן השלפוחית. אפשר שתוצאות הבדיקה יגיעו רק לאחר יומיים שלושה.

ביופסיה: כאשר נלקחת פיסת רקמה כדי לקבוע אם היא מכילה תאי סרטן, הבדיקה נקראת ביופסיה. בדיקה זו תזהה באופן מובהק את סוג הסרטן בשלפוחית השתן ואת מידת התפשטותן (עד כמה העמיק לחדור אל תוך דופן השלפוחית).

בדיקת סמנים (מארקרים) לגידולים ממאירים בשלפוחית: בדיקות אלה תרות אחר חומרים מסוימים המופרשים על ידי התאים הסרטניים אל תוך השתן. חלק מהרופאים משתמשים בבדיקות אלה, אך סבורים שאין ספק שציסטוסקופיה הינה עדיין הדרך הטובה ביותר לגלות סרטן שלפוחית.

 

בדיקות דימות

בדיקות דימות מתבצעות על מנת לאפשר לרופא שלך "לראות" את השלפוחית שלך והרקמות הסמוכות לשלפוחית באגן. אם יש לך סרטן שלפוחית, הרופא המטפל עשוי לבקש בדיקות דימות כאלה על מנת לראות אם הסרטן התפשט לעבר רקמות סמוכות לשלפוחית, לקשרי לימפה או לאיברים מרוחקים.

סריקת אולטרסאונד (סריקה על- קולית, סונר): האולטרסאונד עושה שימוש בגלי קול על מנת לדמות את פנים הגוף. הוא יכול להראות את גודל הגידול בשלפוחית, ואם הגידול התפשט אל מחוץ לגבולות שלפוחית השתן.

סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) (Computed tomography): סריקת ה- CT היא סוג מסוים של צילום רנטגן הנותן תמונה מפורטת של האיברים הפנימיים. הבדיקה עשויה לסייע לאתר קשרי לימפה מוגדלים אשר עשויים להכיל תאים סרטניים, ולתאר תמונה מדויקת של הכליות והשלפוחית שלך. סורק ה- CT מצלם תצלומים רבים תוך שהוא סובב סביבך.

לפני תחילת הבדיקה, ייתכן שתתבקש לשתות חומר צבע נוזלי המדגיש את מערכת העיכול ומפריד אותה מהאברים הסמוכים. ייתכן גם שתצטרך לקבל בהזרקה לווריד חומר ניגוד בדומה לפיילוגרפיה התוך ורידית.

הזרקת חומר הצבע עלולה לגרום לאדמומיות ולתחושת חום. יש כאלה שהינם אלרגיים לחומר היוד ומפתחים חרלת (פריחת עור מעקצצת). לעתים רחוקות יקרה שאדם יסבול מתופעות רציניות יותר, כמו קשיי נשימה ולחץ דם נמוך. במקרה כזה ניתן להיעזר בתרופות על מנת למנוע מצבים אלה ולטפל בהם. עליך לדווח לרופא המטפל אם פיתחת בעבר תגובה כלשהי לחומר ניגוד מכל סוג שהוא המשמש בצילומי רנטגן.

סריקות CT אורכות זמן ממושך יותר מצילומי רנטגן רגילים. תתבקש לשכב ללא תנועה על מיטה בזמן הסריקה. ואולם משך הסריקות מתקצר והולך. לסורקי ה-CT החדישים ביותר נדרשות לא יותר מכמה שניות על מנת להשלים את תמונת המצב.

פיאלוגרפיה נסיגתית (Retrograde pyelography): לצורך בדיקה זו מחדירים, באמצעות הציסטוסקופ, צינורית גמישה דקה הנקראת צנתר אל תוך השופכן. לאחר מכן, מזרימים חומר צבע דרך הצנתר כדי להבליט את קרום הציפוי של השופכנים ואת הכליות כך שייראו טוב יותר על גבי צילום הרנטגן. בדומה לפיאלוגרפיה תוך- ורידית, בדיקה זו יכולה לשמש לגילוי גידולים בחלק העליון של דרכי השתן.

צילום רנטגן חזה: צילום רנטגן של החזה עשוי לשמש כדי לחפש גידול או כתם בַּריאות, אשר עלול להיות תוצאה של התפשטות של סרטן שלפוחית.

דימות בתהודה מגנטית (MRI): תמונות ה- MRI מסייעות לאתר סימנים לכך שהסרטן התפשט אל מחוץ לשלפוחית השתן, לעבר רקמות סמוכות או לקשרי לימפה. הן עוזרות גם לגלות גידולים שהתפשטו אל המוח או אל חוט השדרה.

בדיקה זו דומה לסריקת CT, אלא שהיא מייצרת הדמיות בעזרת גלים מגנטיים וגלי רדיו רבי עוצמה במקום בעזרת קרני רנטגן. בחלק מהסריקות יוחדר לווריד חומר ניגוד על מנת להבליט מבנים מסוימים. נכון להיום, אין לסריקת ה- MRI כל יתרון על בדיקת ה -CT באבחון וטיפול בסרטן שלפוחית השתן.

סריקות MRI אורכות זמן ממושך יותר מאשר סריקות CT – לעיתים קרובות עד שעה. בנוסף, במרבית סריקות ה- MRI תתבקש לשכב בתוך מכונה דמוית מקום צר. הליך זה לעיתים קשה לאנשים החוששים משהייה במקומות סגורים. אם אתה מודאג, שוחח על כך עם הרופא המטפל לפני הסריקה. כמו כן, משמיע המכשיר רעשים חזקים העלולים להטריד אותך. בחלק מהמקומות יציידו אותך באוזניות המשמיעות מוזיקה על מנת להתגבר על הרעש, שימוש בדמיון מודרך יוכל גם לסייע להפחתת הקושי.

מיפוי עצמות: לצורך בדיקה זו מוחדרת לווריד כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי. החומר מצטבר באזורי עצם המכילים תאים סרטניים. הסורק מסוגל לאתר אזורים אלה ולהראות אותם בתמונה.

PET CT – בדיקה המשלבת CT והדמיה באיזוטופים. במידה ויש גידול מעל 5-10 מ"מ הוא "נדלק" בחומר צבע ומגלה ממצאים בגון בלוטות לימפה מוגדלות מעט או גרורות קטנות בשלבים מוקדמים. זוהי היום בדיקת הבחירה להערכת חולה בשלב T2 להחליט אם לניתוח או לכימותרפיה.


 
 

 


דף הבית | אודותינו | תקנון האתר | מפת האתר | צור קשר | מרכז דוידוף לסרטן
© כל הזכויות שמורות - למרכז מידע למחלות הסרטן ע"ש מאיר ליזר, מרכז דוידוף.
התכנים באתר אינם מהווים חוות דעת רפואית או תחליף.

 

Powered by Artvision | Truppo Websites