דף הבית > מחלות הסרטן > סרטן השד

 

איך מטפלים בסרטן השד?

ראשי פרקים:

סוגים כלליים של טיפול
ניתוחים לטיפול בסרטן שד
שחזור שד
טיפול בקרינה/רדיותרפיה
כימותרפיה
טיפול הורמונלי
טיפול ביולוגי
הישנות (חזרה) של סרטן שד
טיפולים תומכים
סיכום

המידע בפרקים הבאים מבוסס על:
האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית הרפואית (ASCO)
האגודה האמריקאית לסרטן (American Cancer Society)

הערות מומחה: 
פרופ' רינת ירושלמי,מנהלת היחידה לגידולי שד, מרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין.

 

מעודכן ל- ינואר  2014.

 

המידע בנושא הטיפול הרפואי במסמך זה אין בכוונתו לספק ייעוץ רפואי במקום המומחיות ושיקול הדעת של הצוות הרפואי שלך. מטרתו לסייע לך ולבני משפחתך בקבלת החלטות מושכלות, ביחד עם הרופא שלך.

קיימים מצבים בהם יש לרופאים סיבה להציע תכנית טיפול שונה מהטיפולים הכלליים שאנו מציגים כאן. אל תהססו לשאול אותם שאלות על אפשרויות טיפול אחרות.

סוגים כלליים של טיפול:


את הטיפולים ניתן לחלק לקבוצות לפי האופן / המיקום שבו הם פועלים ומתי משתמשים בהם.

א. טיפול מקומי לעומת טיפול מערכתי (סיסטמי)

מטרתו של טיפול מקומי (local) היא לטפל בגידול בלי להשפיע על שאר חלקי הגוף. דוגמאות לטיפולים מקומיים: ניתוחים וטיפולי קרינה.

טיפול מערכתי (systemic therapy) ניתן ישירות לזרם הדם או דרך הפה על מנת שיגיע לכל מקום בגוף ועל ידי כך יפגע בתאים הממאירים שאולי התפשטו מחוץ לשד. דוגמאות לטיפולים מערכתיים: טיפול כימי (כימותרפיה), טיפול הורמונלי , טיפול חיסוני (אימונותרפיה), וטיפול ביולוגי.

ב. טיפול לפני ניתוח לעומת טיפול אחרי ניתוח

פעמים רבות נכרת הגידול בשלמותו, ובכל זאת מופנית המטופלת לקבל טיפול נוסף.
סוג טיפול זה נקרא טיפול מניעתי או משלים (אדג'ובנטי).

כיום הרופאים סבורים שתאים ממאירים עלולים להתנתק מהגידול העיקרי ולהתחיל להתפשט דרך מחזור הדם/לימפה כבר בשלבים המוקדמים של המחלה, בשלב בו בדיקות ההדמייה אינן מסוגלות לזהות אתרי מחלה נוספים מחוץ לשד. התאים הממאירים עלולים להתחיל לגדול באיברים אחרים או בעצמות.
מטרת הטיפול המניעתי היא להשמיד את התאים הנסתרים האלה, ולמעשה למנוע בכך הופעת מחלה גרורתית .
הצורך בטיפול מניעתי (אחרי טיפול מקומי) נקבע על פי מידת הסיכון להישנות (חזרת) המחלה, כמחלה גרורתית.


לעיתים יינתן טיפול מערכתי (בדרך כלל כימותרפיה) לפני הניתוח כדי לכווץ את הגידול ולאפשר ניתוח. לטיפול כזה קוראים טיפול קדם ניתוחי או טיפול ניאו-אדג'ובנטי (neoadjuvant). אחד היתרונות של טיפול כזה הוא העובדה שניתן לראות את פעולת הטיפול על הגידול ולשנות טיפול בהתאם לתגובה. סוג טיפול שכזה נקרא טיפול מותאם אישית לחולה "Tailor Treatment".

 

לראש העמוד

ניתוחים לטיפול בסרטן שד:

רוב הנשים אשר חלו בסרטן השד יעברו ניתוח כלשהו כדי לטפל בגידול הראשוני. מטרת הניתוח היא לכרות את הגידול בשלמותו עם שוליים נקיים וכן לבדוק האם הסרטן חדר לקשריות הלימפה האזוריות , הכוונה בעיקר לבלוטת לימפה בבית השחי - axillary or sentinel lymph node dissection

כריתה חלקית - למפקטומיה (lumpectomy) נקראת גם ניתוח משמר שד:
.
בניתוחים כאלה מסירים רק חלק מהשד. גודל החלק שיוסר בניתוח תלוי בגודל הגידול, במיקומו, ובגורמים נוספים.
עד גיל 70 כמעט כל כריתה משמרת שד תחייב השלמת טיפול מקומי על ידי קרינה.
במידה ונדרש טיפול כימי נדחות ההקרנות עד לסיום הטיפול הכימי. במידה ונשארו תאים ממאירים בשולי הרקמה שנכרתה, ייתכן ויבוצע ניתוח נוסף הנקרא ניתוח להרחבת השוליים. מוציאים עוד רקמת שד ומרחיבים את השוליים הנקיים מגידול.

כריתת שד חלקית (partial mastectomy, quadrantectomy):

ניתוח פחות שכיח. בניתוח זה כורתים חלק נרחב יותר מאשר בכריתת גוש. בדרך כלל ניתן אחר כך טיפול קרינה. גם במקרה זה דוחים לפעמים את ההקרנות אם צריך לתת גם כימותרפיה.

תופעות הלוואי של ניתוחים אלה כוללות לפעמים כאבים, נפיחות לטווח קצר, רגישות למגע, והתקשות השד בגלל הרקמה הצלקתית שנוצרת במקום הניתוח. כאבים בשד המנותח ובבית השחי עשויים להופיע לעיתים גם שנים רבות לאחר הניתוח, אך על פי רוב לא מדובר על בעיה משמעותית.
חשוב מאד לקבל החלטה מושכלת לגבי סוג וגודל הניתוח לפני קבלת טיפולי הקרינה.

כריתת שד מלאה (mastectomy)

בכריתת שד מלאה כורתים את כל רקמת השד ולפעמים גם רקמות סמוכות נוספות.

כריתת שד רגילה (simple or total mastectomy)

בניתוח זה מסירים את כל השד, אבל לא את קשריות הלימפה בבית השחי ולא את רקמת השריר שמתחת לשד. לעתים כורתים את שני השדיים, בעיקר כאשר מטרת הכריתה היא למנוע הופעת סרטן.רוב הנשים חוזרות הביתה למחרת הניתוח, אך ייתכן ותשוחררנה לביתן עם צינורית קטנה מאזור הניתוח על מנת למנוע הצטברות נוזלים . האחות במחלקה הכירורגית תנחה את המטופלת כיצד לטפל בשד המנותח ובנקז.

כריתת שד רדיקלית מותאמת (modified radical mastectomy):

בניתוח זה מסירים את כל השד וגם חלק מקשריות הלימפה של בית השחי. זהו הניתוח השכיח ביותר לחולות העוברות כריתת שד.

 

כיתוב לאיור


כריתת גוש - Lumpectomy

גידול - Tumor

רקמת שד שהוסרה - Breast Tissue Removed

חתך בעור (אין מסירים עור) - (Skin Incision (no skin removed

 

כריתת שד חלקית -Quadrantectomy

גידול - Tumor

רקמת שד שהוסרה -Breast Tissue Removed

עור שהוסר - Skin Removed

 

כריתת שד מלאה - Total Mastectomy

גידול- Tumor

רקמת שד שהוסרה-Breast Tissue Removed

עור שהוסר- Skin Removed


בחירה בין ניתוח משמר שד (כריתת גוש) לבין כריתת שד

כאשר מדובר בסרטן בשלב מוקדם מרבית הנשים יכולות להחליט אם לעבור ניתוח משמר-שד או כריתת שד.
אחד היתרונות של כריתת גוש הוא שימור המראה המקורי של השד. החיסרון הוא שיש צורך בטיפול קרינה אחרי הניתוח. אבל לעיתים גם נשים שעברו כריתת שד מלאה נזקקות להשלמת הטיפול המקומי עם הקרינה.

אם עלייך להחליט איזה ניתוח לעבור, חשוב שתבררי את כל העובדות. אולי בתחילה יתעורר בך רצון לעבור כריתה מלאה כדי "להוציא הכול הכי מהר שאפשר". בגין תחושה זו נשים נוטות להעדיף כריתה מלאה יותר מהמנתחים שלהן. אבל העובדה היא שלגבי רוב החולות בסרטן השד בשלב 1 או 2, כריתה גוש או כריתה חלקית (בתוספת קרינה) יעילה באותה מידה כמו כריתה מלאה. אין הבדל בשיעורי ההישרדות של נשים שטופלו בשתי השיטות. עם זאת ההחלטה לגבי סוג הניתוח תלווה גם בגורמים נוספים כמו גודל השד, מיקום הגידול ועוד. הרופא המטפל יוכל לסייע לך בקבלת ההחלטה המתאימה ביותר עבורך.

ניתוחים אחרים:

הסרת קשריות הלימפה בבית השחי (axillary lymph node dissection):

ניתוח זה מבוצע כדי לברר את מידת התפשטות הסרטן לקשריות הלימפה שבבית השחי אם בכלל. מסירים חלק מהקשריות ובודקים אותן במיקרוסקופ. חשוב מאוד לדעת אם יש תאים ממאירים בקשריות הלימפה שבבית השחי, כי לפי הממצאים יוחלט הטיפול המתאים אחרי הניתוח. בעבר סברו שיש להסיר קשריות לימפה רבות ככל האפשר כדי להפחית את הסיכון לשליחת גרורות לחלקי גוף אחרים וכדי לשפר את הסיכוי להחלמה מהסרטן. כיום יודעים שהדרך הטובה ביותר לטפל בתאים ממאירים שהתפשטו מעבר לשד ולקשריות הלימפה היא בטיפול משלים (מניעתי). המידע מבלוטת הלימפה הוא מדד חשוב המסייע לקבל החלטות לגבי המשך טיפולים אחרים כגון קרינה וטיפול כימי , ולהקטנת הסיכון להישנות (חזרת המחלה) בבית השחי במידה ויש מחלה משמעותית באתר זה.

תופעת לוואי אפשרית להסרת קשריות הלימפה היא בצקת והתנפחות של הזרוע, הקרויה לימפאדמה (lymphedema). תופעה זו מתרחשת אצל 1 מתוך כל 4 נשים שיעברו הסרת קשריות לימפה. נשים שסובלות מהתנפחות, לחץ או כאב בזרוע אחרי ניתוח זה צריכות להודיע על כך לרופא מיד. לעתים קרובות ניתן לנקוט אמצעים כדי למנוע או להפחית את תוצאות הנפיחות.

ניתן לקבל מידע נוסף על לימפאדמה בפרק "להמשיך בחיים אחרי טיפול"
מידע באנגלית בנושא :Lymphedema: What Every Woman With Breast Cancer Shoud Know

דגימת בלוטת הזקיף (sentinel lymph node biopsy):

ביופסיה על ידי דגימת בלוטת הזקיף היא שיטה לבדוק את בלוטות הלימפה מבלי להסיר את כולן. בשיטה זו מזריקים חומר רדיואקטיבי ו/או חומר צביעה בסמוך לגידול/ מסביב לפטמה. מערכת הלימפה מזרימה את החומר לקשרית הראשונה ("זקיף") או לקשריות הלימפה הראשונות המנקזות מאזור הגידול, וצובעת אותן בצבע או בחומר רדיואקטיבי המאפשר למנתח לזהות את הבלוטות. אלה הקשריות שיש סבירות גבוהה ביותר שהן מכילות תאים ממאירים במידה והגידול פרץ את גבולות השד.

קשריות אלה (בדרך כלל מדובר בבלוטה אחת עד שלוש) נבדקות על ידי הפתולוג. אם קשריות הזקיף מכילות תאים ממאירים, מסירים עוד קשריות לימפה. יש לציין כי מחקרים חדשים מעלים אפשרות שבחלק מאד מסוים מן המקרים ניתן לוותר על כריתת יתר הבלוטות גם אם קיימת בלוטה נגועה. אם קשריות הלימפה נקיות מסרטן, מקובל להניח שאין צורך בניתוח נוסף להסרת קשריות לימפה. סוג זה של ניתוח דורש מומחיות, ולכן מוטב שיבוצע על ידי צוות בעל ניסיון רב בַּתחום. 
לקבלת מידע נוסף בנושא זה מאת ד"ר רינת ירושלמי, מרכז דוידוף:  דיסקציה אקסילרית לאחר אבחנה של בלוטת זקיף נגועה - למי מן הנשים ניתן לוותר על הפרוצדורה? 

לראש העמוד

מה צפוי לך בניתוח

נשים רבות פוחדות מניתוח. אולם אם תקבלי מידע על מה שצפוי לך לפני הניתוח, במהלכו ואחריו, אולי יסייע הדבר להפיג את הפחדים.

לפני הניתוח:

ימים אחדים אחרי הביופסיה תדעי אם יש או אין לך ממצא סרטני, גם את וגם הרופא המטפל בך תצטרכו להתאזר בסבלנות ולבצע בדיקות נוספות על מנת לדעת מה מידת התפשטות הגידול ובהתאם לכך לקבל החלטות טיפוליות. ודאי תיפגשי עם המנתח ימים אחדים לפני הניתוח כדי לדבר על מה שעומד להתרחש. יבקשו ממך לחתום על טופס הסכמה לניתוח, ובזה תתני רשות לרופא לנתח אותך. זהו הזמן המתאים לשאול את כל השאלות שמטרידות אותך.
במידה והנך מתלבטת לגבי סוג הטיפול מומלץ להיפגש עם אונקולוג וכירורג ולשמוע המלצות טיפוליות עוד לפני הניתוח.

יתכן שתתבקשי לתרום דם מראש למקרה שתזדקקי לעירוי דם במהלך הניתוח. הרופא ישאל אותך אילו תרופות, ויטמינים או תוספי מזון את לוקחת. יתכן שתצטרכי להפסיק לקחת חלק מהם שבוע או שבועיים לפני הניתוח.

הניתוח עצמו:

לצורך הניתוח יתכן שיציעו לך אפשרות בחירה בין ניתוח אמבולטורי (אשפוז יום) לבין אשפוז בבית החולים. סוג ההרדמה שתקבלי תלוי בסוג הניתוח שיבוצע ובמצבך. הרדמה כללית ניתנת בדרך כלל כאשר מדובר בכריתת שד או בהסרת קשריות הלימפה, ולעתים קרובות גם בניתוח משמר-שד. לפני הניתוח יכניסו עירוי (בדרך כלל לווריד בזרועך) כדי שתוכלי לקבל תרופות שאולי תזדקקי להן בניתוח. יחברו אותך למכונת אק"ג ויכרכו על זרועך שרוול למדידת לחץ דם, כדי שיוכלו לעקוב אחרי קצב הלב ולחץ הדם במהלך הניתוח.

משך הניתוח ומשך האשפוז תלויים גם הם בסוג הניתוח. לדוגמה, ניתוח כריתת שד מלאה הכולל הסרת קשריות לימפה יימשך שעתיים או שלוש. אחרי הניתוח יקחו אותך לחדר התאוששות, שם תישארי עד שתתעוררי ועד שהסימנים החיוניים שלך (לחץ דם, דופק ונשימה) יהיו יציבים.

אחרי הניתוח:

משך הזמן שתישארי בבית החולים ייקבע לפי סוג הניתוח שעברת, מצב בריאותך הכללי, אם יש לך בעיות רפואיות נוספות, מצבך בעת הניתוח, ואיך תרגישי אחריו.

על פי רוב, נשים שעברו כריתת שד נשארות בבית החולים לילה אחד או שניים ולאחר מכן שבות לביתן, לעומתן יש נשים שיאושפזו למשך יממה בלבד ומיד אחר כך ישתחררו.

ניתוחים פחות נרחבים כגון כריתת גוש ודגימת בלוטת הזקיף מבוצעים בדרך כלל על בסיס אשפוז יום ואינם דורשים לינה בבית החולים (במרכזים מסוימים).

אחרי הניתוח תעטוף את החזה שלך תחבושת הדוקה מעל מקום הניתוח. יתכן שתראי שניים או שלושה צינורות (נקזים) יוצאים מהשד או מבית השחי. נקזים אלה מנקזים נוזל שמצטבר בגוף בתהליך ההחלמה. רוב הנקזים נשארים במקומם למשך שבוע או שבועיים. כשההפרשה תצטמצם לכמות של 3 סמ"ק (כפית בערך) ליום, יוציאו את הנקז.

רוב הרופאים ידרשו ממך להתחיל להזיז את הזרוע מהר מאוד אחרי הניתוח, כדי לשמר את יכולת התנועה . נשים רבות שעברו כריתת גוש או כריתת שד מופתעות מכך שאינן סובלות כאבים רבים באזור השד. אבל הן נבהלות קצת מהתחושות המוזרות (חוסר תחושה, עקצוץ/משיכה) באזור בית השחי.

שאלי את הרופא מה עלייך לעשות אחרי הניתוח כדי להקל על עצמך. עלייך לקבל רשימה כתובה שבה תקבלי את ההסברים הבאים:

  • איך לטפל בפצע ובתחבושת
  • איך לטפל בנקזים
  • איך לדעת אם יש זיהום
  • מתי להתקשר לרופא או לאחות
  • מתי להתחיל להשתמש בזרוע, ואיך לעשות תרגילים כדי לשמר את יכולת התנועה.
  • מתי תוכלי ללבוש שוב חזייה
  • מתי ואיך להרכיב פרוטזה של השד
  • מה מותר ומה אסור לך לאכול
  • אילו תרופות לקחת (כולל תרופות נגד כאבים ואולי אנטיביוטיקה)
  • אילו פעילויות מותר ואסור לך לעשות
  • אילו רגשות עשויים להתעורר בעקבות הניתוח
  • מתי לקבוע תור לביקורת אצל הרופא שלך

רוב החולות באות לביקורת שבוע עד שבועיים אחרי הניתוח.
הרופא שלך ימסור לך את תוצאות הבדיקה הפתולוגית ויסביר לך אם את זקוקה לטיפול נוסף.

 

שחזור שד

ניתוחים אלה אינם מיועדים לרפא סרטן. הם מבוצעים כדי לשחזר את מראה השד אחרי כריתה. במידה ועליך לעבור כריתת שד ואת שוקלת לשחזר אותו אחר כך, עלייך להתייעץ עם מנתח פלסטי לפני ניתוח הכריתה, ובעיקר לפני טיפולי הקרינה במידה ויהיה בהם צורך. יש כמה אפשרויות לגבי סוג הניתוח ומועד ביצועו.

תוכלי לקבל מידע מפורט יותר לגבי כל אחד מסוגי הניתוחים הללו ותופעות הלוואי האפשריות שלהם כאן:  Breast Reconstruction after Mastectomy  (באנגלית).
כמו כן, ניתן לקבל מידע:

 *   שחזור שד באגודה למלחמה בסרטן.

 *   ניתוחים לשחזור שד  בעמותת אחת מתשע.

 *  שחזור שד, מאמר מאת ד"ר שגית משולם-דרזון באתר שלנו.

 * אפשרות נוספת היא לשוחח עם נשים שעברו שחזור שד מהסוג שאת שוקלת. ראי ארגון מתנדבות "יד להחלמה"
   ליצירת קשר עם מתנדבת "יד להחלמה" תוכלי לפנות גם לטלפון: 1-800-360-707

 

לראש העמוד

טיפול בקרינה/רדיותרפיה:


 למעבר למאמר בנושא טיפול בקרינה לשד וחידושים נוספים בתחום מאת שרה גרדין, אחות אחראית יחידת קרינה, מרכז רפואי רבין, לחץ כאן. 

 

לראש העמוד

כימותרפיה

 

טיפול כימי פירושו שימוש בחומרים כימיים כדי להשמיד תאי סרטן. כימותרפיה מערכתית משתמשת בתרופות שאותן מזריקים לווריד או נותנים דרך הפה. תרופות אלה נכנסות למחזור הדם ומגיעות לכל חלקי הגוף. הכימותרפיה ניתנת במחזורים (סדרות של טיפולים), כאשר כל טיפול מלווה בתקופת התאוששות. הטיפול כולו נמשך בדרך כלל מספר חודשים.

מתי נעשה שימוש בכימותרפיה?
ישנם מספר מצבים בהם מומלצת כימותרפיה.


טיפול מניעתי (אדג'ובנטי):
מתן טיפול כימי אחרי הניתוח, הידוע בשם טיפול מניעתי/ משלים , מטרתו להפחית סיכון לחזרה של הגידול כמחלה גרורתית. טיפול כזה ניתן גם כאשר אין ממצאים של סרטן בהדמייה כל גופית .התיאוריה העומדת מאחורי טיפול מניעתי/ משלים היא שמספר קטן של תאי סרטן נותר בגוף אחרי הניתוח, או שנפלטו מהגידול הראשוני והתמקמו בחלקים אחרים של הגוף. הטיפול ניתן בתקווה שהכימותרפיה תשמיד את התאים האלה, באשר יהיו.


כימותרפיה לפני ניתוח (ניאו-אדג'ובנטית):
במקרים מסוימים של סרטן השד ניתנת כימותרפיה (ביחד עם הקרנות) לפני הניתוח, כדי לנסות לכווץ את הגידול ולהקל על הניתוח. טיפול זה נקרא ניאו-אג'ובנטי.


כימותרפיה לסרטן עם גרורות לאברים מרוחקים:
כימותרפיה יכולה לשמש גם כדי לכווץ גידולים ולהקל על תסמינים בסרטן בשלבים מתקדמים (נשים אשר הסרטן שלהם כבר התפשט בעת האבחון אל איברים מרוחקים). במצבים כאלה אין מדברים על ריפוי אלא על הארכת חיים וטיפול בסימפטומים. בכל שלב נמדד רווח אל מול הפסד מן הטיפול, ובהתאם מחליטים על המשך הטיפול.


כיצד נותנים כימותרפיה?
הטיפול הכימי יכול להיות מורכב מתרופה בודדת או משלב של תרופות. בכל מקרה מתן הטיפול מבוסס על מחקרים וידע שנצבר ממטופלות רבות ומתועד בספרות.


שמות של תרופות כימותרפיות:

לפניך רשימה של תרופות ושילובי תרופות המשמשים לטיפול בסרטן השד:

  • ציקלופוספמיד (ציטוקסן, (Cytoxan
  • מטוטרקסאט (יש לו שמות מסחריים רבים)
  • פלואורואורציל, (5-FU)
  • דוקסורוביצין (אדריאמיצין) Doxorubicin (Adriamycin)
  • אפירוביצין Epirubicin) )
  • פקליטקסל (טקסול) Paclitaxel (Taxol)
  • דוסטקסל (טקסוטר) Docetaxel (Taxotere)
  • CMF (ציקלופוספמיד, מטוטרקסט ו-5-FU)
  • CAF (ציקלופוספמיד, דוקסורוביצין ו-5-FU)
  • CEF (ציקלופוספמיד, אפירוביצין ו-5-FU)
  • EC (אפירוביצין וציקלופוספמיד)
  • AC (דוקסורוביצין וציקלופוספמיד)
  • TAC (דוסטקסל, דוקסורוביצין וציקלופוספמיד)
  • AC ואחריו T (דוקסורוביצין וציקלוספוספמיד, ואחריהם פקליטקסל(טקסול)
  • TC (דוסטקסל וציקלופוספמיד)
  • הרצפטין (Trastuzumab) קרבופלטין (Carboplatin) .
  • רוב התרופות יכולות להינתן גם בטיפול האדג'ובנטי וגם בטיפול מתקדם.

תרופות לטיפול בהישנות (חזרת המחלה) ובסרטן שד גרורתי:

  • וינורלבין (נוולבין) Vinorelbine (Navelbine)
  • קפסיטבין (קסלודה) Capecitabine (Xeloda)
  • אברקסן (Abraxane) Protein bound paclitaxel
  • דוקסיל(DOXIL) (PLD - Pegylated liposomal Doxorubicin)
  • גמציטבין (גמזאר) Gemcitabine (Gemzar)
  • קרבופלטין (Carboplatin)
  • AT (דוקסורוביצין ודוקסטקסל דוקסורוביצין ופקליטקסל)
  • GT (גמציטבין ופקליטקסל
  • דוסטקסל וקפסיטבין
  • איקסבפילון (איקסמפרה) Ixabepilone (Ixempra)
  • טרסטוזומב, לפטיניב/טייקרב (Lapatinib/Tykerb) או בווציזומאב (אבסטין, ראו להלן) (Bevacizumab, Avastin) ניתנות לפעמים ביחד עם כימותרפיה במצבים ספציפיים.
  • אפיניטור (Afinitor, Everolimus)
  • פרג'טה (pertuzumab) 

התרופות הכימותרפיות לטיפול בסרטן נבדקות כל הזמן מחדש. הדרך הטובה ביותר לדעת יותר על התרופות שבהן תטופלי היא לדבר עם הרופא, שיוכל להסביר מה מטרתן, מה תופעות הלוואי ואילו תרופות אחרות אסור לקחת בזמן הטיפול. מידע נוסף על התרופות הכימותרפיות ניתן למצוא בפרק "מידע תרופתי" באתר מרכז מידע.

 

תופעות לוואי
תפקיד התרופות הכימותרפיות הוא לתקוף תאים סרטניים אשר המאפיין הבולט שלהם הוא יכולתם להתחלק במהירות. כתוצאה מכך נפגעים תאים אחרים בגוף, כגון תאי מח העצם, התאים המצפים את הפה ואת המעיים, וזקיקי השיער, אשר גם הם מתחלקים במהירות. וזו הסיבה להופעת תופעות הלוואי.תופעות הלוואי של כימותרפיה תלויות בסוג התרופות שניתנו, במינון, בגילה של האישה ובמצבה הבריאותי. תופעות לוואי כלליות של תרופות כימותרפיות יכולות לכלול:
עייפות, נשירת שיער, נטייה לזיהומים, בחילה והקאות, אובדן תיאבון ושלשול. תופעות לוואי אלה נעלמות בדרך כלל בתום הטיפול. לעתים רחוקות יש תופעות לוואי ארוכות טווח, כמו נזק ללב, נזק למערכת העצבים או גדול ממאיר משני.

לראש העמוד

טיפול הורמונלי

טיפול הורמונלי מתאים רק לגידולים עם ביטוי לקולטנים (רצפטורים) להורמונים. מסוג אסטרוגן או פרוגסטרון, "חיובי לקולטני הורמונים" פירושו שהגידול הזה משתמש בהורמונים כדי להזין את גדילתו (על מנת להתפתח). אם חוסמים את המסלול הזה, בדרך כלל הדבר מגביל את התפתחות הגידול. אם מתברר בבדיקה שהגידול חיובי לקולטני הורמונים אפשר לתת טיפול הורמונלי מניעתי, בין אם כטיפול סיסטמי יחיד ובין אם כטיפול המשכי לאחר טיפול כימי.
קיימים מספר סוגים של טיפולים הורמונליים. סוגי הטיפולים ניתנים בהתאם לגיל האישה, שלב המחלה, הפרופיל הרפואי שלה והחלטת הרופא .
דוגמאות לתרופות המשמשות לטיפול הורמונלי מניעתי (אדג'ובנטי) הן: טמוקסיפן (Tamoxifen), אנסטרוזול/ארימידקס (Anastrozole, Arimidex), לטרוזול/פמרה (Letrozole,Femara), אקסמסטן/ ארומזין (Exemestane, Aromasin).Faslodex פסלודקס(Fulvestrant, Faslodex)
למידע נוסף מטעם האגודה למלחמה בסרטן על הטיפול ההורמונלי בסרטן השד לחצי כאן.

טמוקסיפן
טמוקסיפן היא התרופה הוותיקה ביותר שנחקרה כטיפול הורמונאלי. הוכח שהתרופה יעילה בהפחתת הסיכון להישנות (לחזרת המחלה) בשד שטופל, בהפחתת הסיכון להתפתחות סרטן בשד השני, ובהפחתת הסיכון להתפתחות סרטן אצל נשים שלא לקו בסרטן השד בעבר אך נמצאות בסיכון גבוה ללקות במחלה זו.

טמוקסיפן ניתן למשך חמש שנים, לאחרונה מחקר ATLAS,  שממצאיו פורסמו בדצמבר 2012, הראה יתרון לנטילת טמוקסיפן במשך 10 שנים במקום 5, כמקובל למניעת חזרת המחלה. 

   

תופעות הלוואי של טמוקסיפן כוללות גלי חום, עלייה קטנה בסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם, וסיכון להיווצרות קרישי דם. טמוקסיפן הוא טיפול יעיל בין אם האישה בגיל הפריון או לאחריו.

מעכבי ארומטאז (Aromatase inhibitors, AI)
טיפול זה יעיל רק בקרב נשים אשר השחלות שלהן לא פעילות .


מעכבי ארומטאז מפחיתים את כמות האסטרוגן המיוצר אצל נשים אלו, על ידי עיכוב אנזים הארומטאז (אנזים זה נחוץ כדי לייצר אסטרוגן).


עם התרופות האלה נמנות אנסטרוזול (Anastrozole),- 'ארימידיקס' ( Arimidex ) לטרוזול (letrozole) 'פמרה' ( Femara ), ואקסמסטאן (Exemestane)., 'ארומזין' ( Aromasin ).


תופעות הלוואי של כל מעכבי הארומטאז כוללות כאבי פרקים ,עלייה בסיכון לשברים בעצמות, עלייה בסיכון לתחלואת לב ועוד.


היום מקובל לשלב טיפול במעכבי ארומטאז בנוסף לטיפול בטמוקסיפן. 
 

לראש העמוד

טיפול ביולוגי

ככל שאנו לומדים יותר על השינויים הביולוגיים והגנטיים הגורמים לסרטן, מצליחים החוקרים לפתח תרופות חדשות המטפלות ישירות בביטוי התאי של השינוי הגנטי. תרופות ממוקדות אלה פועלות בצורה שונה מהתרופות הכימותרפיות הרגילות. לעתים קרובות תופעות הלוואי שלהן שונות וחמורות פחות.

הרצפטין (טרסטוזומב) Herceptin Trastuzumab

ההרצפטין הינו נוגדן חד שבטי המשמש כתרופה ביולוגית הפועלת באופן ממוקד וספציפי על תאי הגידול, הוא נקשר לחלבון מעודד- גדילה ששמו .HER2/neu
חלבון זה נמצא בכמויות קטנות על המעטפת של תאי שד תקינים, ובכמויות גדולות בחלק מתאי הסרטן הממאירים. תאי סרטן השד שמכילים כמות גדולה מדי מחלבון זה נקראים "חיוביים ל-HER2."
החלבון מאיץ את גדילתם ואת התפשטותם של תאים ממאירים. הרצפטין יכול לעצור את פעולתו של חלבון זה כך שלא יעודד גדילה של תאי סרטן השד. ייתכן והוא גם יכול לסייע למערכת החיסון לתקוף את התאים הממאירים.

תופעות הלוואי של תרופה זו מתונות למדי. באופן נדיר הן עשויות לכלול חום וצמרמורות, חולשה, בחילה, הקאה, שיעול, שלשול וכאבי ראש. תופעות לוואי אלה שכיחות פחות אחרי מתן המנה הראשונה. אצל אחוז קטן בנשים מסוימות עלולה התרופה לגרום לנזקים ללב תוך כדי הטיפול. אצל רוב הנשים, נזקים אלה הם קצרי-טווח והמצב משתפר כאשר מפסיקים את מתן התרופה. כאשר את מקבלת הרצפטין, עלייך להודיע באופן מיידי לרופא שלך אם את סובלת מקוצר נשימה, נפיחות, או מתקשה בפעילות גופנית.

לפטיניב (טייקרב) Lapatinib Tykerb

זוהי תרופה נוספת המתמקדת בחלבון HER2/neu. תרופה זו ניתנת כגלולה, בדרך כלל ביחד עם כימותרפיה. משתמשים בה בחולות סרטן שד בהתוויות מיוחדות. תופעות הלוואי העיקריות בתרופה זו כוללות שלשול, בחילה, הקאות, פריחה, ותסמונת כף יד ורגל, הגורמת לעקצוץ, אדמומיות, נפיחות וכאבים בכפות הידיים והרגליים. השלשול הוא תופעה שכיחה והוא עלול להיות חמור. חשוב מאוד להודיע לצוות הרפואי על כל שינוי בפעולת המעיים שלך מיד כאשר הדבר קורה.

אווסטין Avastin Bevacizumab

ה FDA הסיר את אישורו מן התרופה ומאז הטיפול כמעט ולא בשימוש בארץ.

זהו נוגדן חד שבטי. משתמשים בו בד"כ בשילוב עם תרופות כימותרפיות. נוגדן זה מונע מהגידולים ליצור כלי-דם חדשים שיזינו את הגידול. אווסטין ניתנת בעירוי לווריד. יכולות להיות תופעות לוואי, נדירות אך חמורות. תופעות שכיחות : לחץ דם גבוה והפרשת חלבון בשתן. חשוב מאוד שהרופא יעקוב בקפידה אחרי לחץ הדם שלך במהלך הטיפול, וחשוב שתודיעי לצוות הרפואי על כל שינוי בהרגשתך.

בעתיד יפורסמו תוצאות של מחקרים ששלבו Avastin בטיפול המשלים.

 

אולאפאריב  Olaparib

 

בנוסף, מספר תרופות נמצאות עדיין בתהליכי פיתוח וניסוי, ביניהן התרופה Olaparib שנמצאה יעילה לטיפול בחולות סרטן שד מתקדם נשאיות המוטציה בגנים BRCA 1,2. התרופה שייכת לקבוצת התרופות מעכבי PARP 

 

 

למידע נוסף לגבי תרופות ביולוגיות חדשות  (פרג'טה, אפיניטור,T-DM1 ועוד...) מאתר "עמותת אחת מתשע"  לחץ כאן

 

 

לראש העמוד

טיפולים תומכים:


ביספוספונטים (Bisphosphonates)
ביספוספונטים זו קבוצת תרופות הניתנת במקרים של גרורות בעצמות. מתן תרופות אלה מחזק את העצמות שנחלשו בגלל פלישת תאים ממאירים לתוכן, ומפחית את הסיכון לשברים. ביספוספונטים עשויים גם לסייע במניעת דלדול במסת העצם (אוסטיאופורוזיס) שעלול להתרחש כתוצאה מטיפול הורמונלי מסוג מעכבי ארומטאז (ראו לעיל) או מהקדמת גיל המעבר כתוצאה מכימותרפיה. תרופות אלה ניתנות בעירוי לווריד.

לאחרונה פורסמו מספר מחקרים אשר מעלים את האפשרות שלביספוספונטים גם תכונות אנטי סרטניות במקרים מסוימים.

לביספוספונטים יש לפעמים תופעות לוואי, כולל תסמינים דומים לשפעת וכאבי עצמות. תופעה אחת, נדירה אבל חמורה, היא נזק לעצם הלסת, מומלץ להיבדק על ידי רופא השיניים ולקבל את אישורו לפני התחלת הטיפול. על פי רוב,רופאים אונקולוגים ממליצים לבצע את כל טיפולי השיניים הנדרשים לפני התחלת הטיפול.
.
בנוסף יש לבדוק תפקוד כלייתי טרם קבלת התרופה.

 

לראש העמוד

הישנות (חזרה) של סרטן שד:

סרטן השד יכול לחזור בצורה מקומית או בצורה סיסטמית.


הישנות מקומית
הישנות סרטן שד פירושה סרטן שחזר אחרי שכבר אובחן וטופל פעם אחת. הוא עלול לחזור באותו שד או בשד השני (חזרה מקומית). הטיפול בהישנות מקומית כולל את כל עיבוד הנתונים אשר עליו כבר הורחב. על פי רוב שד שנותח יכול להנתח בשנית אך לא להיות מוקרן בשנית. התאמת הטיפול התרופתי תהיה בהתאם למאפייני הגידול ואפן החזרה.


הישנות גרורתית
סרטן השד עלול גם להתפשט לאיברים אחרים כגון ראות או עצמות.סוג זה נקרא סרטן שד גרורתי, שניתן לטיפול אך לא לריפוי. מטרת הטיפול בסרטן בשלב מתקדם היא להשיג הפוגה (היעדר המחלה באופן זמני או קבוע) או האטה בהתפשטות הגידול.
חשוב לזכור שסרטן שד גרורתי איננו גזר דין מוות ,אלא מחלה כרונית אשר ניתן לחיות איתה לאורך שנים וליהנות מחיים מלאים.

למרות שקיימות בדיקות שעשויות לגלות הישנות גרורתית לפני שמופיעים הסימפטומים, מחקרים הראו שבדיקות אלה אינן משפרות את התגובה לטיפולים במחלה בשלב מתקדם, וגם אינן מאריכות חיים, על כן קרוב לודאי שהרופא לא יציע בדיקות כאלה.

 

 

הסימנים והתסמינים תלויים במקום ההישנות, וביניהם:

  • גוש מתחת לזרוע או בדופן בית החזה
  • כאבי עצמות או שברים, שעלולים להעיד על המצאות גרורות בעצמות
  • כאבי ראש או התקפים אפילפטיים, שעלולים להעיד על המצאות גרורות במוח
  • שיעול כרוני או קשיי נשימה, שעלולים להעיד על המצאות גרורות ברֵיאוֹת
  • כאבי בטן, אי נוחות, נפיחות בטנית, ירידה במשקל.

תסמינים אחרים עשויים להיות קשורים למיקום הגרורות וביניהם ניתן למנות שינויים בראייה, שינויים ברמת המרץ, הרגשה של חולי או עייפות גדולה. לעתים קרובות ממליצים הרופאים על ביופסיה של אתר ההישנות כדי לאַמת את נכונות האבחנה וכדי לבדוק את מאפייני הגרורה. תוצאת ביופסיה זו יכולה להשפיע רבות על הטיפול.

הטיפול בסרטן שד חוזר או גרורתי תלוי בטיפול/ים הקודם/ים ובמאפייני הגידול (כגון מצבי ER, PR, HER2).


בסרטן גרורתי משתמשים בטיפול הורמונלי, בכימותרפיה ובטיפולים ממוקדים, הכול לפי הצורך. הקרנות וניתוח משמשים במקרים מסוימים אצל נשים עם גרורות באיברים מרוחקים.

לראש העמוד

סיכום:

מגוון האפשרויות הטיפוליות בסרטן שד הוא גדול ונרחב. מומלץ לדון עם הרופא שלך באפשרויות הטיפוליות הטובות ביותר עבורך. הרגישי חופשייה לשאול כל שאלה וזכרי, מגוון רב של אפשרויות משמעו שלא כל מה שמתאים לאחת מתאים לשנייה, ללא ספק את ראויה לטיפול הטוב ביותר .


 
 

 


דף הבית | אודותינו | תקנון האתר | מפת האתר | צור קשר | מרכז דוידוף לסרטן
© כל הזכויות שמורות - למרכז מידע למחלות הסרטן ע"ש מאיר ליזר, מרכז דוידוף.
התכנים באתר אינם מהווים חוות דעת רפואית או תחליף.

 

ארטוויז'ן | Quickyweb